בישראל, נהרגים בכל שנה בממוצע כמעט 60 עובדים כתוצאה ישירה של תאונות עבודה. כ – 1,200 עובדים נפטרים בכל שנה כתוצאה ממחלות תעסוקתיות ומעל 70,000 עובדים נפגעים בכל שנה במסגרת עבודתם. כ – 7.2 מיליארדי שקלים משולמים בכל שנה מטעם המוסד לביטוח לאומי לנפגעי תאונות עבודה ומעל 3 מיליון ימי חופש של עובדים משמשים עקב תאונות כאלה. אפשר ללמוד מהנתונים כי מדובר באירוע שכיח, וחשוב לדעת כי תאונת עבודה מזכה את העובד בפיצוי מטעם ביטוח לאומי – ולפעמים גם מטעם המעסיק.
מה נחשב תאונת עבודה? כיצד מקבלים פיצוי ובאילו מקרים ניתן לתבוע לא רק את המוסד לביטוח לאומי אלא גם את המעסיק? כל מה שחשוב לדעת על תאונות עבודה – במאמר שלפניכם.
מהי תאונת עבודה – ומה אינו נחשב תאונת עבודה?
בחוק הביטוח הלאומי ניתן למצוא הגדרה חוקית לפגיעה בעבודה – הכוללת תאונות עבודה כמו גם מחלות מקצוע (נושא נרחב שחשוב להכיר, הרחבה בנוגע אליו ניתן למצוא במדריך הזה). תאונת עבודה היא, על פי ההגדרה בחוק, אירוע שהתרחש במקום העבודה הקבוע של העובד במהלך שעות העבודה שלו, והתרחשה כתוצאה מעיסוקו. על פי סעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי (התשנ"ה – 1995), קיימת רשימה של אירועים נוספים שייחשבו כתאונת עבודה:
- מקרים בהם התאונה התרחשה במהלך נסיעה או הליכה אל או ממקום העבודה אל מקום עבודה נוסף או למקום הלינה של העובד
- מקרים בהם התרחשה תאונה במקום העבודה או בקרבת מקום, כאשר העובד ניסה להציל גוף או רכוש או למנוע נזק לגוף או לרכוש
- מקרים בהם התאונה התרחשה שלא במהלך שעות העבודה אולם כתוצאה מפעולה של אדם אחר או משימוש בכלי או חפץ שנמצאים במקום העבודה באופן קבוע גם אם לא לצרכי עבודה
- מקרים בהם התאונה התרחשה במהלך הפסקה מוסכמת מהעבודה (כמו למשל הפסקת אוכל)
- מקרים בהם התאונה התרחשה תוך כדי מילוי התפקיד של העובד בכל מקום (ולא רק במשרד)
גם במקרים של עבודה מהבית, או עבודה מרחוק, ניתן להכיר בתאונה במהלך שעות העבודה כתאונת עבודה.
במקרים בהם התרחשה תאונה בשעות שבהן העובד התפנה מעבודתו לעיסוקים פרטיים, גם אם במהלך הפסקה בשעות העבודה שלו, כל תאונה לא תיחשב כתאונת עבודה. יוצאי דופן הם הפסקת עבודה לצורך עיסוק בתפילה בציבור, והפסקת עבודה כדי ללוות פעוט או ילד עד גיל 10 למקום הלימודים (גן או בית ספר).
תאונות עבודה מתרחשות גם אצל גם עובדים עצמאים, שאינם שכירים, במהלך שעות העבודה שלהם.
מי אחראי לפיצוי במקרים של תאונת עבודה?
המוסד לביטוח לאומי משמש גוף שמבטח את כלל האזרחים במדינת ישראל, והוא המוסד שאליו יש לפנות לקבלת פיצוי בכל מקרה של תאונת עבודה או פגיעה במקום העבודה (או, כאמור, כתוצאה מעיסוק במשלח היד בשעות העבודה או במהלך ההגעה ממקום העבודה הביתה). כל עובד, שכיר או עצמאי, מחוייב בתשלום דמי ביטוח לאומי המחושבים באופן יחסי מתוך השכר ברוטו. תשלום זה מקנה לעובד את הזכות לקבל פיצוי במקרה שכושר העבודה שלו נפגע. במקרה של תאונת עבודה, המוסד לביטוח לאומי ישפה את העובד עבור הפסד ההכנסות והתשלומים עבור הוצאות רפואיות. במהלך עד 13 שבועות עבודה מלאים, יוכל העובד לקבל עד 75% מההכנסות שלו (לפי ממוצע ההכנסה ב – 3 החודשים שקדמו לתאונה).
במקרים של תאונת עבודה כתוצאה מרשלנות של המעביד, למשל במקרים שבהם סביבת העבודה אינה בטיחותית כנדרש, או במקרים בהם העובדים לא תודרכו כנדרש (למשל בנוגע לשימוש בציוד מסוכן) או כאשר ציוד מגן לא סופק לעובדים, ניתן גם לתבוע את המעביד בגין הנזקים לאחר תאונת עבודה והפגיעה בכושר העבודה. תביעה כזו נקראת תביעת נזיקין. בדרך כלל, התביעה תתנהל דרך חברת הביטוח של הארגון.
חשוב לזכור: ניתן במקרים רבים לתבוע גם את ביטוח הבריאות הפרטי של העובד בשל אבדן ימי עבודה או כושר עבודה.
כיצד יש לנהוג במקרה של תאונת עבודה?
לאחר תאונת עבודה, חשוב ליידע את המעסיק ולפנות לקבלת סיוע רפואי במידת הצורך. כדאי לדווח לצוות המטפל במהלך הטיפול כי התאונה התרחשה במהלך העבודה. יש לשמור כל מסמך רפואי המתעד את הטיפול שהתקבל ואת חוות הדעת והאבחון של רופאים במהלך הטיפול. עוד, יש לשמור חשבוניות ותיעוד בנוגע לכל תשלום שבוצע לטובת קבלת טיפול רפואי בגין התאונה, כולל תשלומים למוניות לטובת הגעה למקום הטיפול וכו'.
במידת האפשר, מומלץ לצלם את מקום התאונה ולשמור פרטי עדים לאירוע, אם היו כאלה.
מייד לאחר התאונה, ולא יותר משנה לאחריה, יש למלא טופס בל 200, זהו טופס תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום גמלת נכות מעבודה. את הטופס יש להגיש בצירוף חוות דעת רפואית ובה מצויין כי עקב הפגיעה העובד אינו כשיר לעבוד או שחלה פגיעה בכושר העבודה וההשתכרות שלו.
לאחר הגשת הטופס תיקבע לעובד וועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח הלאומי. בוועדה ייפגש העובד עם צוות רפואי מטעם המוסד לביטוח לאומי והם אלו שיקבעו את דרגת הפגיעה, שתגזור את גובה הפיצוי. חשוב לדעת כי גם לאחר הגשת טופס בל 200, ניתן להמשיך ולהגיש מסמכים נוספים לתביעה, כמו למשל אישורים רפואיים אודות אי כושר עבודה עד לתקופה המרבית של שלושה חודשים. לאחר תקופה זו, ואם כושר העבודה של הנפגע לא השתקם, ניתן להגיש תביעה לקבל דרגת נכות לצמיתות מעבודה, שעשויה לזכות את העובד בתשלומי פיצוי חודשיים קבועים עד גיל הפרישה מעבודה. בהתאם, שיעורי הנכות שייקבעו לעובד עשויים להיות זמניים או קבועים על פי חומרת הפגיעה. במקרה של נכות לצמיתות בשיעור של מעל 20%, העובד יוכל לקבל גמלה חודשית קבועה – במקרה של נכות קבועה הקצבה תינתן עד גיל פרישה, ובמקרים של נכות זמנית הקצבה תינתן לעובד כל עוד הוא מוגדר כנכה.
כללי אצבע לקביעת גובה הפיצוי לאחר תאונת עבודה
גובה הפיצוי שיתקבל מן המוסד לביטוח לאומי לאחר תאונת עבודה תלוי בגורמים רבים, כמו למשל מאפייני התאונה, מידת הנזק שנגרם לעובד, הוצאות רפואיות כתוצאה מתאונת העבודה, ומשתנים נוספים. במקרה של פגיעת עבודה לצמיתות, גובה הפיצוי תלוי באחוזי הנכות הקבועים שייקבעו על ידי המוסד לביטוח לאומי: במקרה של פחות מ – 20% נכות, העובד יהיה זכאי לקבלת מענק חד פעמי. במידה וישנה ירידה של 25% או יותר בהכנסות העובד כתוצאה מהתאונה, ייקבעו בדרך כלל אחוזי הנכות של העובד בטווח שבין 25% – 100% בהתאם למאפייני התאונה, שיעור הירידה בהכנסות, מקצועו של הנפגע ומאפיינים נוספים – ותשלומי הקצבה ייקבעו בהתאם.
מימוש הזכויות הרפואיות שלכם וקבלת מלוא הסיוע שאתם זכאים לו
מדינת ישראל מאפשרת לכל נפגע תאונת עבודה לקבל שיפוי מלא בגין כל ההוצאות הרפואיות שנבעו מהתאונה, פיצוי בגין הפגיעה בכושר העבודה, קצבת נכות, שיקום מקצועי ועוד. על מנת לוודא מיצוי של כלל הזכויות, מומלץ בחום לאפשר לצוות מקצועי לסייע – באיסוף מסמכים והגשתם לגופים הרלוונטיים, בבניית תיק רפואי ממצה, בהיערכות מדוייקת לבדיקות רפואיות, ובהגשת תביעות לגופים הרלוונטיים.
מגן מומחים מתמחה במימוש זכויות וליווי מקצועי ומספקת ליווי אישי, מקצועי, מדוקדק ומלא תשומת לב לנפגעי תאונות עבודה ומחלות מקצועיות למיצוי כלל הזכויות שלהם – התשלום הוא על בסיס הצלחה בלבד.
פנו אלינו, ונשמח לעזור לכם למצות את כלל הזכויות הסיעודיות מול המוסד לביטוח לאומי או מול חברות ביטוח פרטיות!
